עודף חלב אם: איך לזהות ולטפל. אכלה בבלוקים כל 3 שעות זה הפתרון?

היפרלקטציה  או עודף חלב אם, היא ייצור של חלב אם מעבר לנפח הנדרש לגדילה של תינוק בריא. לא קיימת הגדרה מדויקת למונח זה, ולכן המקרים המדווחים מהווים קשת רחבה של נפחים עודפים.

הרבה אמהות סובלות – כן, סובלות! – מעודף חלב אם מתביישות בכך כי לא נעים להתלונן על דבר כזה כשיש כל כך הרבה אמהות שמתלוננות על מיעוט חלב.

אז זהו, שלא צריך להיות כך. אם משהו מציק לך, אם יש משהו שעוברך זה קושי – זכותך לדבר על זה, במיוחד כאן!

הקשיים של כולנו נראים שונים, זה לא אומר שיש קשיים יותר חשובים מאחרים.

אשמח להסביר לך מה זה עודף חלב אם ואיך את יכולה לטפל בו כדי להינות מההנקה.

גורמים לעודף חלב אם:

1. כמות רקמת השד
2. מידת ותדירות התרוקנות החלב 
3. עבודה הורמונלית של הגוף

נשים עם עודף חלב אם עלולות לחוות ריבוי סיבוכי הנקה, כולל כאבי שד, צינורות סתומים ודלקת בשד. לכן, אמהות עם אלו נמצאות בסיכון לגמילה מוקדמת ו/או שאיבה בלעדית עקב קשיי בחיבור ושיחרור חלב חזק.

סוגים של  עודף חלב אם

היפרלקטציה נגרמת 

מתרחשת כאשר האם מגרה ייצור של יותר חלב ממה שהתינוק דורש. זה עלול להתרחש כתוצאה משאיבה מוגזמת בנוסף להנקה. 

אמהות עשויות לחשוש שלא יהיה להם מספיק חלב בעתיד, לרצות לתרום חלב, או הבנה לא נכון שהן לא צריכות לאחסן כמויות גדולות של חלב כדי לחזור לעבודה. 

נשים השואבות באופן בלעדי עשויות לייצר יותר חלב מהדרוש לתינוק. 

נשים גם עלולות לגרום לעצמן קצב ייצור חלב גבוה מהנדרש על ידי התינוק/ים שלהן על ידי נטילת חומרים צמחיים ו/או תרופות מרשם שעשויות להגביר את ייצור החלב.

לא רק אמהות עלולות לגרום לעודף חלב, לפעמיםאנשי מקצוע בתחום הבריאות תורמים לייצור חלב מופרז. מידי פעם, עשויים לייעץ לנשים ליטול גלקטוגוגים (כלומר, חומרים המגבירים את קצב סינתזת חלב האדם) ללא מעקב צמוד ו/או הדרכה לגבי הפסקה. לכן, אם את מקבלת המלצה על תוסף תזונה או דרך אחרת להגביר יצור חלב רצוי שיהיה מאשת מקצוע שילווה אותך לפחות עד שתסיימי את התהליך.

היפרלקטציה מובנת

עודף חלב אם מובנה היא כאשר יש לאמא שיעורים גבוהים של ייצור חלב ללא סיבה ברורה. 

זה נורמלי לאמהות בריאות לחוות מלאות שד בשבועות הראשונים לאחר הלידה (אם זה מה שאת חווה – ראי את הפוסא על גודש כאן), שכן ייצור החלב שלהן מותאם לדרישות התינוק/ים שלהן. 

עם זאת, אם המלאות והייצור הגבוה נמשכים, רצוי להתייעץ עם רופא או יועצת הנקה.

סימנים ותסמינים של עודף חלב אם

סימנים/תסמינים אצל האמא המניקה

• צמיחת חזה מוגזמת במהלך הריון של יותר מ-2 מידות כאפ 
• מלאות שד מתמשכת או תכופה 
• כאבים בשד ו/או בפטמות 
• דליפת חלב בשפע 
• צינורות סתומים 
• דלקת בשד חוזרת
• שלפוחיות חלב
• ווסוספאסזם

סימנים/סימפטומים אצל התינוק

• עלייה מוגברת במשקל
• קושי בהשגת חיבור עמוק וממושך
• עצבנות בשד
•  חנק, שיעול או שחרור במהלך ההנקה
• סירוב לשד 
• הידוק על הפטמה
• הנקות קצרות 
• תסמינים של מערכת העיכול (למשל, יריקה, ריפלוקס, או צואה ירוקה נפיצה)

אסטרטגיות ניהול עודך חלב אם

בהעדר נתונים על היעילות היחסית של התערבויות שונות, אני ממליצה להשתמש באסטרטגיות ניהול בעלות סיכון נמוך ועלות נמוכה

• התערבויות התנהגותיות וייעוץ מקדים למניעה.
• עבור היפרלקציה מובנת טיפול קו ראשון צריך להיות האכלה בבלוקים (Block feeding) תחת פיקוח צמוד של מומחה לרפואת הנקה.
• במקרים מתמשכים של היפרלקציה מובנת שאינם מגיבים כראוי האכלה בבלוקים , ניתן לשקול טיפולים צמחיים ו/או תרופות מרשם. בחירת הקו השני והטיפולים הבאים צריכה להיות מותאמת אישית לאמא, בהתבסס על גורמים כמו מספר השבועות שלאחר הלידה, תגובות שליליות אפשריות לתרופות, אינטראקציות פוטנציאליות תרופתיות, העדפות המטופל ואמונות תרבותיות. 

לבינתיים

עד שתפוקת בחלב קצת יורדת והתינוק יכול לינוק בנוחות שוב, אני ממליצה לך להניק אותו בתנוחה איסטינקטיבית. בתנוחה הזאת את נשענת אחורה והבייבי אנכי עליך.

בדרךך בתנוחה הזאת התינוק יכול להתחבר עמוק לשד אפילו גאשר הזרם של החלב חזק במיוחד.

למנוע תרחיש של עודף חלב אם

1. המלצות אינדיבידואליות, ולא גנרליות, לתדירות ומשך הנקה ישירה והוצאת חלב. 
2. הימנעות מצריכה מיותרת של גלקטוגוגים, כולל מזונות מסורתיים שעלולים להכיל גלקטוגוגים (למשל, תה צמחים, רטבי קארי מתובלים בחילבה, מרקים המכילים מורינגה) 
3. ציפיות נכונות לגבי דפוסי האכלה ודפוסי שינה רגילים של תינוקות. 
4. כמויות מתאימות של חלב מאוחסן הדרושות לחירום ו/או חזרה לעבודה, בהתאם לצרכים הספציפיים של אמא.
5. התייחסות לאתגרים קודמים בהנקה, כולל פחד/חרדה או נפח ייצור נמוך לפי רצונה של האם. 
6. פרשנות שגויה של סימני האכלת תינוקות והתעסקות כסימן לייצור חלב לא מספיק.

האכלה בבלוקים 

רוב המקרים של עודף חלב אם נגרמת אמורים להיפתר עם הסרה של גירויים חיצוניים כגון שאיבה מוגזמת ו/או גלקטוגים. 

אמהות המציגות סימנים ותסמינים מתמשכים של היפרלקטציה או כאלה שחווים עודך חלב מובנת עשויים להפיק תועלת מאכלה בבלוקים.

האכלה בבלוקים – הנקה או הוצאת חלב משד אחד למשך פרק זמן מסוים – יכולה להפחית את ייצור יתר של חלב. 

איך עושים את זה? יש גישות שונות, אני ממליצה על הנקה או הוצאת חלב משד בודד במהלך תקופה של 3 שעות, לסירוגין. האכלה לפי בלוקים זמן צריכה להתבצע במהלך היום (לדוגמה, 09:00-18:00) ולהאכיל באופן חופשי משני השדיים למשך הלילה. 

אם השד הנגדי מתמלא מדי, האם יכולה לוציא כמויות קטנות של חלב עד להקלה בלבד. 

אם השיטה יעילה עבור האמא, אמורה  להביא לשיפור קליני תוך 24 עד 48 שעות. 

עקב סיכונים של צינורות סתומים, דלקת בשד, עלייה לקויה של תינוק במשקל, חוסר רצון של תינוקות לשתף פעולה עם לוח הזמנים של החסימה או ירידה גדולה מדי בייצור החלב, האכלה חסימתית דורשת השגחה צמודה של אשת מקצוע. 

מתבסס על פרםטוקול 32 של אקדמיה לרפואת הנקה: ABM Clinical Protocol #32: Management of Hyperlactation

באהבה, מיכאלה

התכנים המופיעים בבלוג ״מאמא בר״ נועדו לספק מידע כללי ואינם מהווים עצה רפואית או חוות דעת מקצועית, ואינם תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך על בסיס אישי ופרטני.

פוסטים נוספים של מאמא בר: